שנת 1905 אב מודאג פונה לבקשת עזרה עבור בנו:
לכבוד: פרופסור ויליהלם אוסטוולד.
אוניברסיטת לייפציג, גרמניה.
הר פרופסור נכבד,
אנא סלח לאב שמצא עוז בנפשו לפנות עליך לטובת בנו.
אפתח ואומר שבני אלברט הוא בן 22 והוא אומלל משום שאין לו משרה.
ושמדי יום מתחזקת אצלו התחושה כי אבדה לו דרכו המקצועית והוא מנותק.
נוסף על כך, מדכאת אותו המחשבה כי הוא נופל מעמסה עלינו, בהיותנו אנשים דלי אמצעים..
הרשתי לעצמי לפנות אליך ולשטוח בפניך את בקשתי. כתוב לו, אם תוכל , כמה מילות עידוד, כדי שתתעורר מחדש הנאתו מן החיים ומן העבודה.
נוסף על כך אם תוכל להשיג בעבורו משרת עוזר לימים אלה או לסתיו הבא, אהיה אסיר תודה לך לעד.
אני מרשה לעצמי לציין שבני אינו יודע דבר על אודות הצעד שלא שגרתי הזה שלי.
אני נותר, הר פרופסור נכבד ביותר, מסור לך.
בברכה,
הרמן אינשטיין.
פרופסור אוסטוולד מעולם לא השיב על המכתב.
(הרמן איינשטין אביו של אלברט אינשטין ,שנת 1905, מתוך הספר
סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה, E=MC2 , דיוויד בודאניס)
בדיוק באותה שנה 1905 הייתה שנה ובה כתב אלברט אינשטיין מאמרים פורצי דרך ששינו לעד את תפיסתנו על הקיום שלנו, בדיוק באותה שנה באה לעולם תורת היחסות: E=MC2
אז מה?
יש רגעים שכלפי חוץ ופנים נראה לנו שאנחנו במקום הכי נמוך וקשה שלנו. ולפעמים בדיוק שם בחושך הכי גדול שלנו. בנקודה הזו. מחכה לנו פריצה אדירה.
הסיפור של אינשטיין תמיד נותן לי אור כשאני פוגשת איזה נקודה של חושך.
ועוד קצת מהחוכמה האדירה של האיש הנחוש בדרכו ויוצא הדופן הזה:
"אתה נכשל רק כשאתה מפסיק לנסות", "זה לא שאני כזה חכם, אני פשוט נשאר עם הבעיות למשך זמן ארוך יותר", "אני אסיר תודה לכל מי שאמר לא. הם הסיבה שעשיתי זאת בעצמי", "מה שחשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות", "חשיבה לוגית תוביל אותך מ1 ל2 ,הדמיון יוביל אותך לכל מקום ". אלברט אינשטיין.
וואו כמה אפשר ללמוד ממנו.
