האם הלכה לי הזהות המקצועית בעקבות ימי הקורונה? ואיפה אני אמצא אותה?

דר' אורניה יפה ינאי, מייסדת מרכז ושיטת "לכל אדם יש שביל" , פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית בכירה בהרצאה מטעם ארגון רוטרי : האם הלכה לי הזהות המקצועית בעקבות ימי הקורונה? ואיפה אני אמצא אותה?

אנחנו בתקופה שבה אנחנו עוברים הרבה שינויים, ויש לנו צורך בהרבה גמישות לצד הנחישות למצוא את הדרך ל"איך כן" .

כשאני מסתכלת על עצמי, בשבועות הקרובים, חוויתי כל כך הרבה כישלנות בניסיונות ללמוד בגילי את השימוש ומעבר לעבודה בתוכנת הזום..  וכל כישלון מקרב אותנו יותר להצלחה.

בתפיסה שלי כישלונות מלמדים אותנו הרבה יותר מהצלחות. והלוואי שהיינו מגדלים את ילדנו ללמוד יותר על כישלונות מאשר על הצלחות. השינויים הרבים ששולחת אותנו מגפת הקורונה מחייבת אותנו להתנסות בכל מיני דברים חדשים, להתגמש , לעבוד מהבית, לעבוד אחרת, מחירים אחרים, לקוחות אחרים, טכנולוגיה אחרת, לצאת לחל"ת, וכן גם להיכשל לא מעט, והמון מרחבים של "לא לדעת" בשאלות על קריירה, עבודה, עולם התעסוקה  ועוד.

אנחנו מתאמנים בהמון דברים שחדשים לנו, וזה דורש מאיתנו, פתיחות, סקרנות, גמישות וחמלה לאי ההצלחות.

מי שלא יכול לשאת כישלונות יתקשה מאוד לשרוד את  משבר הקורונה.

צארלס דרווין- אמר: "מי שישרוד זה לא האדם החזק או האינטליגנטי ביותר אלא זה שמגיב בצורה הטובה ביותר לשינויים"

אנו נמצאים בתקופה בה הערכות שחצי מהאנשים לא יחזרו למקום עבודתם ויצטרכו לעשות שינויים בקריירה.

ואז ניצבת השאלה מה אני יכול לעשות?, אם לא אוכל לעבוד או לעסוק במקום העבודה או במה שעסקתי בו עד היום?

נוצר לנו צורך להסתגל לשינויים במהירות אדירה.

האם איבדנו את הזהות המקצועית? התשובה שלי היא ש..לא.

המילה באנגלית "פרופסיה"- התרגום שלה היינו- "בעד עשייה".

והאדם תמיד ירצה להיות בעשייה, השאלה הגדולה בעקבות משבר הקורונה תהיה איך תתחבר העשייה לפרנסה?

בתוכנו , כבני אדם יש הרבה זהויות, אנחנו קוראים לזה: " קהילה של זהויות".

למשל אני,  אני גם פסיכולוגית, סבתא, אמא, חברה, כותבת, מציירת, בעלת עסק, משוררת, מדריכה מרצה ועוד. מכל אחת מהזהויות הללו הייתי יכולה לקיים מגוון רחב של קריירות.

יש לנו מספר רב של זהויות שמתחברות יחד  ( במקרה הטוב) לזהות אחת הוליסטית.

פסואה המשורר הפורטוגלי כתב מעל ל 70 שירים ומחזות, כאשר לכל מחזה הוא אמר " אני כולי סימפוניה של אנשים וכל פעם איש אחר שבתוכי או כלי אחר שבתוכי מנגן את היצירה". לכל יצירה הוא בחר "בשם עט"-פרי רוחו – עם זהות שונה, ביוגרפיה שונה, אישיות וסגנון כתיבה שונה. ואמר  שכל אחת מהזהויות הללו הם חלק מהאני שלו .

האדם הוא יצירה אחת , אך תמיד יש לנו עוד זהויות חוץ מהזהות שאנו עובדים בה לפרנסתנו.

אנחנו חיים במציאות של שינויים , ואנחנו צרכים לגדל את הערנות ולנהל מערכת יחסים יותר ידידותית, חקרנית וסקרנית עם הזהות שלנו. מה הדברים שיכולים להתאים לי ?

אפשר לגלות שם אינסוף זהויות. יתכן שהצורך בפרנסה יאלץ/ יאפשר לנו  להוציא מהארון חלקים אחרים/ נוספים בזהויות שלנו.

אולי הצורך בפרנסה ידרוש מאיתנו לעשות סדר חדש במחסן הכישורים ,האישיות, הניסיון, הנטיות המקצועיות והזהויות שלנו כדי לאפשר לנו לצלוח שינויים בעולם הקריירה שידרשו מאיתנו ( מבחירה או מכורח)

בתוך מגפת הקורונה , הבידוד והעוצר החיצוני יש לנו את האפשרות לעצור את המירוץ של החיים בעולם הקריירה המערבי ולהתבונן על העשיות והזהות שלנו. בתקופה הזו כשאנחנו בתוך הבית , מה אנחנו נהננים לעשות? במה אנחנו טובים? יתכן ובתקופה הזו אנחנו מגלים או מחדדים דברים חדשים? שמתאפשרים דווקא בעצירה הזו ובהתכנסות פנימה אנחנו ערים להתבונן , לגלות או לדייק?

אפשר לגלות את אהבה האפייה ולחבר אותה בכלל לצורך שלנו במקצועות מדויקים, מקצועות של כימיה, בצורך שלנו בלראות תוצרים. כל עשייה שלנו אפשר לנתח ולחקור ולהסיק ולהבין ממנה על עולם הקריירה והתעסוקה . תתבוננו  עמוק ובסקרנות לגלות עוד חיבורים אפשריים לעולם העבודה, ההנעה להמציא דברים, הרצון לעזור, יצירה ועוד.

זה תהליך שיש בו הרבה פחד . יתכן וחלקנו נצטרך לעשות תהליך של פרידה וויתורים מדברים שאולי לא נוכל לעשות כמו קודם, ובמקביל הזדמנות גדולה לגלות עלינו דברים חדשים.

איך נתמודד עם הפחד הגדול עם שינוי? והסקרנות אולי.

אני מסתכלת על התקופה הזו וקוראת לה " כורח המימוש"- היום אנשים נמדדים על התשוקה והאיכות שלנו יותר מכל דבר אחר.

לא מספיק היום שאתה עורך דין, מהנדס, רופא, הייטקיסט.. אם אתה לא עם תשוקה, ואיכות בעשייתך/ הוויתך   לא יחזיקו אותך ולא יבואו אליך.

פעם אמרו : "העיקר שיהיה לך מקצוע" היום ברור שזה לא כך.

אנחנו חיים בעידן של תחרות, איכות ותשוקה ואם לא תהיה מצוין בעשייתך תתקשה  לשרוד.

בתקופה בה צופים כמויות אדירות של אנשים שיחפשו עבודה/ פרנסה מי שלא יביא איכות ותשוקה בקריירה שלו יתקשה לשרוד את הבררנות של שוק התעסוקה ,מעסיקים , לקוחות בתקופה זו.

אחד הדברים שאני ממליצה לעשות בתקופה הזו  זה לנתח את מערכת היחסים שלך עם שינוי:

כך או כך במידה כזו או אחרת, ידרשו מכולנו שינויים גדולים או קטנים יותר בקריירה שלנו.

הקורונה שולחת אותנו לפתח שרירים חדשים עם שינויים. לכולם בלי יוצא מן הכלל תקופת הקורונה אילצה ואיתגרה עם  אינסוף שינויים.

רבים מאיתנו במידה כזו או אחרת יצטרכו לצאת לשינוי במקום העבודה ובקריירה.

כדי לאמן שרירי שינוי- אני מזמינה אתכם ראשית להתבונן ולנתח את מערכת היחסים שלכם עם שינוי- איך היה עבורך המעבר לכיתה א, שעברת דירה, שסיימת תיכון, שבחרת לימודים, מעברים בין משרות, צבא, טיול הגדול, בגמר הלימודים, פרידה מבת/בן זוג, הסתגלות לכל הולדת ילד ועוד… איזה תהליכים של שינוי היו לך משמעותיים.  כשהיו לך שינויים טובים מה אפיין אותם? מהם דפוסי ההתמודדות שלך כשאתם מתמודדים עם שינוי? מה הייתם רוצה לשפר בהם? אילו שינויים טובים היו לך? מה אפיין אותם?  ומה הינכם מוקירים ומעריכים בהתמודדות שלך עם שינויים?

במקביל, לבדוק על אילו תפיסות גדלת בבית הוריך סביב שינוים. השורשים שלך סביב התמודדות עם שינויים. כולנו גדלנו בבתים שעברו הגירה, כיצד נתפס סיפור ההגירה כשינוי? כשאמא ואבא עשו שינוי תעסוקתי איך הוא נתפס? ובכלל שינויים במשפחה?

שינוי מקצועי זה סוג של הגירה ממקצוע אחד לשני, מארגון אחד לאחר, משכיר לעצמאי, למבנה פיזי אחר, לפעמים לבוש אחר, אנשים חדשים, שפה שונה, תרבות.. ועוד..

בשינוי קריירה -לא מספיק להתאים לתפקיד צריך גם את היכולת לעמוד באתגרי "ההגירה התעסוקתית".

בתקופה הזו יש כל כך הרבה שינויים ויש לנו שדה אימונים נפלא לגלות את עצמנו בתוך שינוי ולחזק שרירים של הסתגלות לשינויים.

גם בתוך הבית אנחנו מגלים הרבה כמה אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש.

בשלב בו הכול מבחוץ משתנה , חשוב לחזק את הפנימיות שלנו .

זוהי תקופה מאתגרת אבל גם מאוד מיוחדת לחקר עצמי בכלל וסביב קריירה ותעסוקה

"פסיכו נאוט" – הזדמנות לחקר העצמי שלנו. ההזדמנות נפלאה להכיר טוב יותר את עצמנו.

https://todaabria.mindfulspace.co.il/hatrza/לאן-הלכה-הזהות-המקצועית-שלי-ואיפה-אני-א/