עולם חדש ?עולם ישן?- למה לא וינטאג'?!
בעולם הקריירה ובעולם בכלל יש דיאלוג ( ולצערי לפעמים סוג של מאבק) בין "העולם החדש" ל"עולם הישן"
אני מציעה אפשרות נוספת – משלבת- וינטאג'.
רגע. מהו וינטאג'? אומנם הביטוי וינטאג' מוכר מתחום האופנה אבל במקורה המילה מגיעה בכלל מתחום הייננות, והיא מתייחסת לשנת הבציר של היין, הביטוי "וינטא'ג" מחזיק בתוכו את תהליך המעבר מענבים ליין, וינטאג' מכוון להתיישנות המוסיפה איכות.
חדש שאוחז בתוכו ישן ולהפך.
הלידה שלנו היא סוג של "שנת בציר", ככה אנחנו כולנו, קיבלנו מהורינו ומהחיים ענבים מסוג כזה או אחר. ואחד האתגרים הגדולים שלנו בחיים הוא לייצר מהענבים הללו את יין האיכותי שנחפוץ בו (או כל דבר שנחפוץ).
בחיים ,חדש וישן שזורים אלו באלו. גם בקריירה.
אין אדם בלי שורשים ובלי "ישן" מאחריו. חדש וישן מתנהלים באופן דינמי בחיינו. עולמות חדשים הופכים לישנים ולהפך. וינטאג'.
אני מרגישה שעולם הקריירה נמצא בעיצומו של "גיל ההתבגרות", העולם הישן והעולם החדש עוד לא מצליחים תמיד להתכתב יחד. יש מאבק, יש בלבול זהות, יש אינספור אפשרויות ליצירת קריירה וזה נפלא, פותח ומפעים ,אך גם מפחיד ומבלבל יחד.
"הישנים"- שניהיה קצת זהירים עם החדש/ישן הזה. כי בשלב מסויים כולנו נהיה שם "ישנים" , וכן זה מתכתב אצלי גם לעיתים עם משמעות של גיל "ועולם חדש" .
יש כל כך הרבה מבוגרים בגופם ( זקנים) שצמאים לתת מהידע שלהם ( חלק גדול מהם היה בעברו חלק "מעולם חדש" שהתיישן) וחלק גדול מהם חובה משבר אדיר ביציאה מעולם העבודה ותחושת חוסר הרלוונטיות ( דיכאונות, התאבדויות.. מגפת העולם המערבי..). יש פער גדול בין פנטזית "היציאה לפרישה" לבין ההתמודדות בפועל עם "הריק הגדול".
המחסומים בחברה שלנו לתת לאוכלוסיה המבוגרת את הכבוד ( מילה מיושנת?) והרלוונטיות על הדרך שלהם הם אדירים וכואבים.
זו מגפה שקטה וכואבת שתוחלת החיים יצרה לצד משאלת חיים של הדור השלישי להמשיך ולהיות יצרני , משמעותי וחלק פעיל בחברה ובעולם הקריירה.
לצערי הרב בעולם הקריירה במקצועות מסוימים גם מגיל 40 אתה מתחיל להיכנס לקטגוריית העולם "ישן", הפער הזה הוא בלתי נתפס , הוא פער עצוב, וכואב. הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שלנו לשינוי .
עולם העתיד ניהיה חייבים לפתור ולפצח את זה. כי…זו החובה שלנו כחברה. חברה שתוחלת החיים בה הולכת ועולה . כחברה ששואפת ליצרנות, לאיכות ולערכים.
יש פער לא הגיוני, תיהומי וכואב בין תקופתנו "העולם שייך לצעירים" לבין תרבות קודמת של "חכם זקן השבט".
בעצם בכל תהליך של שינוי תעסוקתי מוצלח אנחנו מנסים לעשות סוג של וינטאג' תעסוקתי לקחת את היישן ולחבר אותו לחדש איכותי וטוב יותר עבורנו
ישנן דרכים שונות של אנשים בבניית והתפתחות הקריירה שלהם . זה הקסם, יש כל כך הרבה דרכים, ואין דרך אחת נכונה.
הגשמה עצמית לא חייבת להתכתב עם גיל- אפשר לפתח קריירה בגיל14 ואפשר בגיל 66.
אין על תרופות סבתא ואין על אנטיביוטיקה. חדש וישן יכולים לעבוד מעולה יחד, וכל אחד מהם מבורך וחשוב, כל אחד יכול לסייע לשני. עלינו למצוא את הדרך לכבד ולחבר.
אז בואו נבוא בטוב ונמצא את הדרך לאתגר החיבורים והשילובים.
וינטאג'